אמא'לה, אהבה.

הייתי מאוהבת קשות. דימיינתי איך אנחנו הולכים יד ביד וברקע מתנגנים להם שירי אהבה של שנות ה 90. הייתי בטוחה שמדובר באהבת חיי, כי 18 שעות ביממה חשבתי רק עליו.

הו, תומר.

באחת המשמרות בבסיס, אחרי חודשים של שרעפים, חברה טובה אמרה לי: ״די, את חייבת לעשות משהו עם זה. או שתעזי או שתעברי הלאה. תרמזי לו! אתם חברים טובים!׳

ואז בהבזק של רגע אמרתי לה: ׳בואי נסתכל במסדרון. אם הוא הבא בתור שעובר, אני אומרת לו׳.

הדקות נקפו והמסדרון - ריק. לפתע נראתה צללית. הצללית הלכה וגדלה והפכה לגבר... אותו גבר לבש מדים ירוקים וניתן היה לראות את החיוך הנצחי שלו.

תומר.

מאות אנשים ביחידה, אבל זה היה ברור שהוא זה שיעבור. ההתערבות הסתיימה. הפסדתי.

צריכה עכשיו לגייס אומץ בל יתואר וללכת לספר לאחד מחבריי הטובים שאני רוצה ממנו הרבה יותר.

זה יכול לחרב לנו את החברות, הוא יכול לסרב ואז תהיה פה שנה מביכה מאד ביחידה ו... הוא יכול גם להסכים.

יצאתי מהדלת והלכתי לכיוון תומר. הלב דפק לי כל כך חזק שחשבתי שכולם שומעים אותו. אודם התפשט על פני והתייבש לי הפה לחלוטין.

׳אני רוצה שנדבר, תומר... אתה פנוי?׳ ׳בטח! מה את צריכה?׳

ואז אמרתי לו. שאני מרגישה יותר מידידות, ורוצה שיתן לנו צ׳אנס, ומבינה שאולי זה ממש לא מתאים, ואולי לא חשב על זה אבל אני כן, שהפסדתי בהתערבות ואני מקווה שארוויח - אותו.

ואז, תומר ואני התחלנו לצאת. והוא היה בן הזוג שלי,

ומתישהו, זה נגמר.

היה לי די ברור די מהר שזו התאהבות ולא אהבה גדולה, ונפרדנו. ועם הזמן הקשר נותק, אבל תומר תמיד נשאר בליבי ולא מהסיבות שנראה לכם, שובבים.

מאז אותו יום אמיץ, יש שני דברים שקורים בחיי:

1. אני לא חוששת לומר את מה שאני חושבת גם אם זה סופר מביך. מקסימום זה יצליח. 2. תמיד יש לי פסקול בראש עם שיר שמתאים לכל סיטואציה: נגיד, כשתומר ואני נפרדנו, התנגן לי ׳נמנע ממך׳ של מיכה שטרית במשך ימים. ממש פסקול שמלווה את חיי כסרט אחד גדול.

מספיק שאעצום עיניים ואני יכולה לחוש את הלמות ליבי במסדרון. את הצבעים והריחות. את הפה היבש. את השיחה עם תומר והתשובה שלו, ואת הידיעה שגרמתי למשהו לקרות. משהו שכל כך רציתי!

אה, ואחרי שהשתחררתי, קיעקעתי את המילה ׳אומץ׳ על רגלי. זהו, אחרי קעקוע שכזה, חייבת תמיד ללכת לעשות מה שצריך ----------

ב 2003 היה איזה בחור צעיר שחיבבתי. היינו ידידים לתקופה קצרה ואז הבנתי שאני רוצה הרבה יותר. אמרתי לו. הוא אמר לי כן ובא. מאז מתנגנים הרבה שירים בליבי. אוטוטו חוגגים 20 שנים של אהבה אמיתית שמנצחת הכל.

אז מה אתם ממש רוצים לעשות אבל מתייבש לכם הפה מלחשוב עליו? סביר שזה שווה באמת.

בתמונה: עוד מישהי שאין לה פחד