היום לפני 168 שנים, בשנת 1852, נעצרה אמה סנודגראס בבוסטון.
סיבת המעצר: אמה לבשה מכנסיים, מה שהיה מחוץ לחוק באותה העת.
אמה היתה מורדת קטנה, בתו של שוטר, שגילתה את חדוות המכנסיים, ופעם אחר פעם התגרתה בעיתונות ובמשטרה למרות גודלה הצנום וגילה הצעיר. אחרי שהתגרתה בשוטרים, הוחזרה בבושת פנים לניו יורק לבית הוריה, ושם המשיכה במעלליה: התקבלה לעבודה בשם של גבר, נכנסה לבתי קפה עם חליפות גברים ונעצרה שוב ושוב.
מה שנראה לנו היום מובן מאליו: מכנסיים, ללבוש מה שאנחנו רוצים, היה פעם טאבו שאסור לחצות. יותר מכל, היתה פה אמירה אותנטית של נערה יחידה, שמעשיה הפשוטים אך העקביים, הובילו לפרסומה בעיתונות דאז, לאורך זמן.
לעיתים המעשים הקטנים, המאפיינים ה"רגילים" שלנו, הם אלה הדברים העושים הכי הרבה הדים.
המעשים שנעשים ללא קול, לעיתים צועקים למרחקים.
אמה סנודגראס לא תכננה להיות חלק מספרי ההסטוריה, אך נכנסה אליהם בזכות כך שהתעקשה להיות היא, גם במחיר שמישהו אחר לא בהכרח יאהב את מעשיה או יסכים איתם.
כמה דברים את.ה עושה כדי שיאהבו אותך ויקבלו אותך בחברה, וכמה כי פשוט בא לך?