ב 21 בינואר 1921 ראה אור ספרה הראשון של אגתה כריסטי, ובו הדמות האלמותית של עולם הבלשים – הרקול פוארו.
פוארו הקפדן, פרי דמיונה של כריסטי, הינו בלש בלגי (ולא צרפתי!), מטופח ובעל גינונים, לבוש בהידור ובעל ניסיון רב בפתירת תעלומות בלשיות. הוא חד וחריף, עובד עם לוגיקה וסדר ברור, ורואה מיד מה אינו מסתדר בתמונה שיצר לעצמו – ושם מתחיל הפתרון למסתורין, שהוא מצליח לתאר לפרטי פרטים עד אשר כל התשובות ברורות מאד.
הוא אחד הראשונים שנודע בכך שהוא אוסף לחדר את כל החשודים, ואט אט פורם את הקשרים עד לקבלת פתרון לתעלומה.
אם יש משהו שתמיד משך אותי בדמותו של פוארו, זו העובדה שיש לו ערך עצמי מאד גבוה. הוא מודע לעצמו ויכולותיו, ואין איש בעולם שיכול לשכנע אותו אחרת. יש לו דרך מאד מיוחדת ששונה בתכלית מהאנשים החיים סביבו ואין לו שום בעיה להיות יוצא דופן. הוא יודע שהוא חכם והוא משתמש ביכולותיו באופן חריג וחריף.
ככלל, דמויותיה של כריסטי ידועות בכך שהן לאו דווקא סטטוס קוו ועדיין מאד שלמות עם השוני שהן מביאות לתמונה.
43 ספרים כתבה כריסטי עם הבלש בעל השפם המעוצב, ודמותו שבתה את ליבי עד כדי כך שאחד הפרויקטים המצולמים של הצלם דני כתרי ושלי, מוקדש לו באהבה רבה.
אז במה אתם מיוחדים ואין לכם בעיה להודות?